שלזינגר נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

1.תביעה בגין תאונת דרכים שארעה בתאריך 31.8.08 בשעת ערב, בכביש מס' 2 (כביש החוף) מכיוון דרום לצפון, בסמוך לעיר נתניה.

2.לטענת התובעים - נהג תובע 1 ברכבו של תובע 2. במקום בו מצטמצמים נתיבי הנסיעה משלושה לשניים, עצר תובע 1 את רכבו עקב עומס תנועה. במצב זה פגע רכב נתבעים 1 ו-2 נהוג בידי נתבע 2 בחלקו האחורי של רכב התובעים. לרכב התובעים נגרמו נזקים כמפורט בחוו"ד השמאי ובתמונות שצורפו לכתב התביעה. נתבע 2 טען כי רכבו נהדף לעבר רכב התובעים כתוצאה מפגיעת רכב נתבעים 3-5 אשר היה נהוג בידי נתבע 4.

3.לטענת נתבעים 1 ו-2 – רכבם נהוג בידי נתבע 2 נסע מאחורי רכב התובעים והאט מהירות נסיעתו עקב עומס תנועה. לפתע פגע רכב נתבעים 3-5 ברכבם והדפו לעבר רכב התובעים. סבורים נתבעים 1 ו-2 כי האחריות לאירוע רובצת לפתחו של נתבע 4.

לטענת נתבעים 3-5 – נסע רכבם נהוג בידי נתבע 4 מאחורי רכב נתבעים 1 ו-2.

רכב התובעים סטה לנתיב נסיעת רכב נתבעים 1 ו-2. בכך קיצר רכב התובעים את מרחק הבלימה. רכב נתבעים 1 ו-2 פגע ברכב התובעים. נתבע 4, אשר הבחין בהתנגשות, ניסה להסיט רכבו לימין אך ללא הועיל. רכב נתבעים 3-5 הצטרף איפוא לתאונה קיימת ופגע עם חלקו השמאלי קדמי בחלקו האחורי ימני של רכב נתבעים 1 ו-2.

סבורים נתבעים 3-5 כי האחריות לאירוע רובצת לפתחם של תובע 1 ונתבע 2. כן נטען כי בעליו של רכב נתבעים 1 ו-2 פוצה בגין הנזק שנגרם למוקד האחורי של רכבו ולא נדרש פיצוי בגין המוקד הקדמי (שפגע ברכב התובעים).

טענות נוספות התייחסו לנזקים הנטענים אומדנם ודרך חישובם.

4.בדיון שהתקיים בפני העידו תובע 1 ונתבעים 2, 4 ו-5. כן הוגשו הודעות נתבעים 2, 4 ו-5 לחברות הביטוח המבטחות את רכביהם. עוד הוגשו תמונות נזקי רכבי הנתבעים וחוו"ד שמאי המתייחסת לנזקי רכב נתבעים 1 ו-2.

תובע 1 ונתבע 2 העידו נחרצות, כי רכב התובעים נסע בנתיב השמאלי ביותר ורכב נתבעים 1 ו-2 נסע מאחוריו.

תובע 1 העיד, כי חש בפגיעה ושמע פגיעה אחת בלבד. כן העיד, כי נתבע 4 שאל אותו לאחר המקרה מדוע עצר.

נתבע 2 העיד, כי האט את רכבו כאשר חזה ברכב התובעים בולם. בהמשך נפגע רכבו מאחור ובעקבות הפגיעה נהדף רכבו ע"י רכב נתבעים 3-5 לעבר רכב התובעים.

נתבעים 4 ו-5 לא חזרו על טענת כתב ההגנה לפיה סטה רכב התובעים לנתיב נסיעת נתבע 2. יתירה מזאת, למרות הטענה לפיה רכבם הצטרף לתאונה קיימת, היו נתבעים 4 ו-5 הגונים דיים כדי להבהיר שלא הבחינו ברכב שלפניהם פוגע ברכב התובעים.

נתבע 4 הניח כי כך אכן קרה אך לא חזה בפגיעה הנטענת.

נתבעת 5 שישבה לצידו של נתבע 4 העידה, כי עיקר ראתה את רכב נתבעים 1 ו-2 בולם באופן פתאומי. לפיכך, אף פגע רכבם ברכב שלפניהם.

כדבריה –